מה תהייה ההשפעה של עליית הריבית בישראל?

מהי השפעת עליית הריבית בישראל ועל מי היא משפיעה?

לאחרונה מדברים רבות על האפשרות שבנק ישראל יחל בהעלאת ריבית, לאחר שנים בהם הריבית הייתה אפסית. האם זה טוב או רע ומהי המשמעות של זה מבחינתנו?

לפני שננתח את המשמעות של עליית הריבית הצפויה, בואו לרגע נחזור אחורה ונבין את התהליכים שהובילו לרמת ריבית כה נמוכה:

בשנת 2008 נקלעה הכלכלה העולמית למשבר מהקשים שהיו. המערכת הפיננסית כמעט התמוטטה וכלכלות רבות נקלעו למיתון.

כדי למנוע שפל גדול, כמו זה שהיה בשנות ה–30, פעלו ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם בתיאום חסר תקדים:

הנשק הראשון בו השתמשו הבנקים המרכזיים בעולם, היה הורדת הריבית לרמה אפסית תוך פרק זמן קצר מאוד.

כאשר הבנק המרכזי מוריד את ריבית הבסיס, ומלווה כסף זול לבנקים המסחריים, הם מצדם יכולים להוריד את המחיר של ההלוואות אותם הם מספקים לצרכנים שלה, והתוצאה הייתה עשור שמכונה כיום: "עידן הכסף הזול".

כדי לשים דברים בפרופורציה, נאמר רק שריבית בנק ישראל בשנת 2000 הייתה 10%, כשהאינפלציה אפסית. בארה"ב בשנת 2000 הריבית עמדה על –6%.

נכון להיום, ריבית הבסיס בישראל עומדת על –0.1% ובארה"ב, עד לפני מעט יותר משנה, היא עמדה על 0.25%.

כיום רק במדינות בודדות בעולם קיימת ריבית נמוכה יותר מהריבית בישראל.

איך זה משפיע עלינו?

כשהריבית נמוכה, לא משתלם להשאיר את הכסף בפיקדון בבנק, התשואה תהיה אפסית, אבל כן משתלם לקחת הלוואות – כי זול לפרוע אותן. לכן, ריבית נמוכה מעודדת צריכה המבוססת על אשראי והלוואות.

ריבית נמוכה גם מעודדת עסקים ללוות ולהשקיע כסף בהרחבת העסק, היא מאפשרת גם לממשלה לממן את הגירעונות שלה בעלות נמוכה – מה שמוביל לגידול בפעילות הכלכלית, אבל גם לגידול החוב.

בנוסף, ריבית נמוכה גורמת לעלייה במחירי נכסים, כמו מניות ונדל"ן, שמציעים תשואה גבוהה יותר מחיסכון סולידי בתשואה אפסית.

למרות מחירי הנכסים היקרים, החוסר באלטרנטיבה מאלץ את הכסף להמשיך ולזרום לכיוונים אלה, גם כאשר התשואות הצפויות כבר פחות אטרקטיביות. (קשה למשקיע להיפטר ממניה שעלתה 100% בשנתיים, לטובת פיקדון בבנק שיניב לו 0.25% בשנה). מה שלעתים מוביל לבועות מחירים במניות ונדל"ן.

בנוסף, המחסור באלטרנטיבה גם מושך משקיעים לשווקי חוב בעלי רמת ריבית גבוהה יותר, דוגמת ברזיל וטורקיה.

עכשיו, זה לא שהמשקיעים באמת רצו להשקיע בחוב "אקזוטי" או להגדיל בצורה קיצונית את אחוז החשיפה שלהם למניות. פשוט התסכול שנגרם מ"לשבת" על 100,000 דולר בבנק ולהרוויח 25 דולר רווח הון שנתי, משך אותם לבצע פעולות בסגנון זה.

נקודה נוספת, הריבית הנמוכה גם מייצרת אשראי זול שמאפשר למי שיש לו הון ונכסים, למנף את כספו, להשקיעו מחדש ולצבור עוד נכסים (דבר שגם זה מאיץ את התייקרות הנכסים).

למה זה כל כך חשוב?

הריבית מניעה את גלגלי המחזור הכלכלי:

כאשר הכלכלה מקרטעת, הבנק המרכזי מוריד ריבית ומאפשר לעסקים ולצרכנים "אוויר לנשימה" בדמות אשראי זול, שכאמור מתורגם ע"י העסקים להתפתחות והרחבה וע"י הצרכנים לאשראי המאפשר ל"בזבז כסף" בצריכת מוצרים לא הכרחיים, והשקעה במניות ובנדל"ן.

כאשר מתחילה אינפלציה כתוצאה מהמחירים העולים (כתוצאה מהביקוש הגבוה), הבנק המרכזי מעלה את הריבית "ומייקר את הכסף" כדי לרסן את האינפלציה, מה שעלול להוביל להאטה כלכלית ואף למיתון. וחוזר חלילה…

איפה אנחנו עומדים היום?

לארה"ב יש מדיניות ברורה של המשך העלאות ריבית, שמחזקת את הדולר וגורמת להעברת כספים ממקומות אחרים בעולם לטובת השקעה בארה"ב.

בארה"ב ריבית הפד עומדת כיום על 2%, ולראשונה מזה עשור משקיעים סולידיים מתחילים לראות אלטרנטיבה, ואכן ראינו "חזרה הביתה" של כסף מהשווקים המתעוררים לטובת השקעה בנכסים דולריים.

מה שהוביל מדינות כמו טורקיה, ארגנטינה וברזיל לסחרור. (מלכתחילה לא מדובר על מדינות יציבות במיוחד).

להערכתנו, אם הריבית בארה"ב תגיע לאזור של 3%, זה יהווה נקודה בה נצטרך לחשב מסלול מחדש, ולבחון הפחתת סיכון משמעותית.

מה קורה בגזרה המקומית?

בישראל הריבית עומדת על 0.1%. התרחיש הסביר הוא שבמהלך 2019 ואולי עוד השנה, נתחיל לראות העלאות ריבית מתונות בישראל, כרגע ההערכות הן להעלאה מתונה של כאחוז אחד בשנת 2019.

אז מה לעשות כשיתחילו הכתבות על קריסת השווקים בארץ כתוצאה מהעלאות ריבית בישראל?

קודם כל לנשום 🙂

נכון להיום, המניות בארץ מתומחרות באופן סביר בהחלט (כפי שניתן לראות בסקירה החודשית). וודאי שעלייה מינורית בריבית לא תשנה מהותית את התמונה, כך שלגבי השוק בארץ, אנו עדיין פוזיטיביים.

מנגד, שוק האג"ח בארץ, מציע מראש תשואות נמוכות, ולהערכתנו, אין סיבה מספיק טובה להקצות חלק ניכר מהכסף להשקעה באפיק זה. (במיוחד כאשר הריבית צפויה לעלות).

כפתרון למשקיעים אשר מעוניינים להפחית את התנודתיות הכוללת בתיק, ניתן בהחלט להגדיל את המרכיב האלטרנטיבי ולהשקיע בנכס שאינו סחיר ואינו חשוף להפסדי הון בבורסה כתוצאה מירידות שערים באג"ח.

לסיכום, העלאת ריבית ושינוי במחזור הכלכלי הם עניין שחוזר על עצמו בהיסטוריה, וכנראה שלא נימלט מזה גם הפעם. הפעם יש לציין כי ההתנהגות של הבנקים המרכזיים כיום הרבה יותר זהירה, בעקבות ה"טראומה" הכלכלית של 2008. לכן, ניתן לראות את ההדרגתיות בה נוקטים הבנקים המרכזיים בהתייחסות שלהם לעניין העלאות הריבית.

בשורה התחתונה: ככל שהריביות יעלו, רמת הסיכון בשווקים תעלה.

עד כאן להפעם, את שאר הנתונים וההשוואות בין השווקים השונים אתם יכולים לקרוא בסקירה החודשית. למעבר לסקירה החודשית לחצו כאן.
(ותודה לעמי ארביב שעזר בהכנת הסקירה והנתונים)

עומר

אם אתה רוצה לדעת בעתיד לענות על שאלות כאלו בעצמך, לנתח לבדך סיטואציות אקטואליות והזדמנויות להשקעה, לגלות את הכלים הפרקטיים והיעילים ביותר להשקעות חכמות ורווחיות, ולקבל "הצצה מאחורי הקלעים" להחלטות שמקבלים בשוק ההון אני מחכה לך ב-19/10 בכנס הדגל שלי: "הזדמנויות השקעה בעולם של ריבית אפס".

יותר ממחצית המקומות כבר נתפסו (חודש וחצי לפני!) אז מומלץ לשריין מקום כבר מעכשיו.

(בעוד כמה ימים מסתיימת תקופת ההרשמה המוקדמת – אז שווה מאוד לנצל את ההנחה כל עוד אפשר) כל הפרטים וההרשמה כאן.מאמרים