למה עוד ועוד לקוחות בורחים מפיקדון הבנקים?

למה אסור להשאיר את הכסף בפיקדון הבנק

היי,
אני חייב לשתף בנתון מדהים שהתפרסם לא מזמן, משהו שמצביע על הדרך הכ"כ לא הגיונית שאנשים מנהלים בה את כספם. כחלק מהמחקר השוטף שאנו עושים בפירמה, עברתי על הדוחות השנתיים של הבנקים הגדולים בארץ,
ולפני הכל, אני חייב לציין שהדוחות היו טובים מאוד, וסקטור הפיננסים בארץ בהחלט מראה יכולות של התייעלות מצד אחד, וייצור תשואה יפה על ההון העצמי שלו, וגידול ברווחים מצד שני.

אבל לא על זה רציתי לדבר… נחזור שנייה לעבודת המחקר שלנו זה היה פחות או יותר באותם ימים בהם התפרסמה הכתבה על הסטודנטית שהפקידה 25,000 ₪ בפקדון בבנק למשך שלוש שנים, ובסוף התקופה היא קיבלה פחות ממה שהפקידה….

השילוב של ריבית אפסית, וירידה במדד הצרכנים, הוכיחו במקרה זה, בצורה מאוד מוחשית, כיצד ערך הכסף נשחק אם משכיבים אותו לישון בבנק.

 

 

איך זה מתקשר למה שראיתי בדו"חות הבנקים?

אז כמו שאמרתי, עברתי על הדוחות השנתיים האחרונים של הבנקים הגדולים בארץ, שפורסמו לפני כמה שבועות. התחלתי עם בנק הפועלים, הגדול במדינה, ובדקתי את הדיווח שלו, הבנק עמד בכל היעדים שלו, והגיע לתשואה על ההון של מעל 10%,למרות שבפועל התשואה הייתה נמוכה יותר, אך זה בגלל אירועים חד פעמיים כמו שינוי במס החברות,והקנס שקיבל הבנק בגין פרשת המיסים מול הרשויות בארה"ב, כפי שניתן לראות בשקף הבא מתוך מצגת שהכין הבנק:

 

אבל זה רק צד אחד של הסיפור….במאזן הבנק נתקלתי בנתון אחר, נתון אשר כל פעם שמתפרסם הדו"ח, אני מופתע מחדש… ועל רקע הכתבה על הסטודנטית, החלטתי לרכז את המספרים ולהתייחס לנקודה הבאה:
בחמש השנים האחרונות, סך פקדונות הציבור במאזן של בנק הפועלים עלה בשיעור של כ- 25% כפי שניתן לראות בתמונה הבאה: (מתוך אתר ביזפורטל)

 

וכל זה בזמן שהריבית במשק עושה בדיוק את המסלול ההפוך,כאשר היא יורדת ויורדת עד שהיא מתייצבת על כמעט אפס בשלוש השנים האחרונות.. אני חייב להודות שזה די "הדליק" אותי (שוב), ומייד נכנסתי לאתר בנק
ישראל לבדוק איך הנתון הזה נראה בראייה כללית על כל הבנקים במדינה.
אחרי שחפרתי קצת באתר, והורדתי כל מיני קבצי אקסל שהם מאפשרים להוריד, הרכבתי את הטבלה הבאה:

 

במילים פשוטות מה שהטבלה הזו מספרת זה ש: הכסף המשיך לזרום מהציבור לטובת פיקודנות בבנק, בזמן שהריבית שהחוסכים יכלו לקבל על הכסף שלהם, הלכה וירדה.

האמת היא, שכמעט לאורך כל שנות קיומה של המדינה, הפקדונות של הציבור בבנקים גדלים משנה לשנה, אך משום מה היה נדמה לי, שירידת הריבית לרמות אפסיות כאלו, תדרבן את הציבור למצוא אלטרנטיבות אחרות. אנחנו הרי לא חוסכים כדי שיהיה לנו פחות…אך כל שנה אני מתבדה מחדש. אז מה הסיבה שכ"כ הרבה אזרחים ממשיכים לשחוק את מיטב כספם בפקדונות הבנקים?

זה בטוח לא קשור לכמות הכסף שיש להם, באופן אישי יש לי לקוחות ששווים הרבה מאוד, כאשר הבנק משחק תפקיד משני יותר, בעיקר לטובת ההוצאותהשוטפות. שאר הכסף שלהם נמצא במקומות אחרים, פשוט כי זה הדבר ההגיוני לעשות (מכשירים עם דחיית מס, קרנות גידור, נדל"ן, שחקני אלפא וכד')

אז איך אפשר להסביר את התופעה הזו שהיא בניגוד לכל הגיון כלכלי?

מצד אחד, הבנקים יעילים, עומדים ביעדים שלהם, מייצרים תשואה על ההון העצמי שלהם, ובאופן כללי, מספקים סיבות טובות למשקיעים להמשיך ולהשקיע בהם..

ומצד שני, לקוחות הבנקים, מתנהלים בצורה ההפוכה:
לא מתייעלים, (כלומר, לא מתמקחים על עמלות ועלויות, ולא עובדים בפלטפורמות עם דחיית מס) לא מייצרים תשואה על ההון, (משאירים את הכסף בפקדון) ובכלל לא בודקים ובוחנים את עצמם כנגד יעדים, אלא פשוט, מקבלים את המציאות כאילו זו גזירה משמיים, ואין להם שום יכולת להשפיע על התשואות שלהם ויותר בפשטות לתכנן פיננסית את עתידם.

 

עכשיו, אני לא חושב שאנשים הם מטומטמים, ממש לא. לדעתי מדובר בשילוב של כמה דברים: לחלק מהאנשים חסר ידע, שבעזרתו הם יכולים להבין את המשמעות ההרסנית של השכבת הכסף לישון בבנק, (כמו אותה סטודנטית)

לאחרים, הבעיה היא בכלל רגשית. קשה להם להתנתק מהבנק…רגילים, הם אוהבים את היחס, ופשוט "לא נעים להם"…. רק חבל שהלא נעים הזה עולה להם הרבה כסף. אבל יש גם חדשות טובות: הנתון המרענן שמצאתי באקסלים של בנק ישראל, מצביע על קיטון של 15% בפתיחת תוכניות חיסכון חדשות בבנקים בין 2016 ל- 2017.

כלומר, הציבור מתחיל להפנים, ופחות אנשים מתחילים תוכניות חדשות בבנק. הם עדיין ממשיכים להעביר כספים, ולהפקיד לתוכניות קיימות, אבל לפחות זה צעד בכיוון הנכון. רק חבל שזה מתחיל לקרות 3 שנים באיחור…

אז מה כן ניתן לעשות, ואיפה כן ניתן למצוא אלטרנטיבה לפקדון בבנק? אז קודם כל, אני ממליץ לכל אחד מאיתנו להתחיל ולחשוב כמו הבנק שלו, במובן הזה, שלכל אחד יש את ההון העצמי שלו, וכדי להגיע לתוצאות, צריך
להציב יעדים.
כלומר, קודם כל לדעת מה אנחנו רוצים לייצר, בדיוק כמו שהבנק מציב לעצמו יעדים לתשואה על ההון העצמי, יעדים להתייעלות וצמצום עלויות, וכד'..

שנית, ברמה הפרקטית, אני תמיד מציע לחסוך ולהשקיע את הכסף במכשירים עם דחיית מס, מי שהוא עצמאי ובעל תעודת עוסק מורשה, יכול להפקיד לקרן ההשתלמות שלו מעל לתקרה, אני בטוח שמי שיבדוק את התשואה של קרן ההשתלמות שלו בשנים האחרונות, יגלה שהיא הרבה יותר טובה ממה שהבנק מציע.

בנוסף, הוא לא משלם מס במקור, ונהנה למעשה מדחיית מס אין סופית, והיתרון הגדול ביותר, הוא האפשרות לקחת מינוף זול כנגד קרן ההשתלמות, ולהשקיע את הכסף בהשקעה אחרת, וכך למעשה להכפיל את התשואה על ההון העצמי שלו.

השכירים שביננו, יכולים לעשות בדיוק את אותו הדבר באמצעות פוליסת חיסכון, ולהנות למעשה מאותם יתרונות: דחיית מס, תשואות טובות יותר, אפשרויות למסלולים שונים ואפשרות למינוף זול.

תראו, חשוב לי להדגיש שאני לא נגד הבנקים, אלא פשוט, אני בעד שהכסף יעבוד, ומה לעשות שבמציאות הנוכחית, הפקדון בבנק לא מאפשר זאת,

ולכן, התפקיד שלי עבור לקוחותי, הוא למצוא את המקומות בהם הכסף שלהם יעבוד עבורם, ועבור העוקבים שלי, לספק  את הידע שיעזור להם להבין את התמונה, ואת הצעדים שכדאי להם לנקוט כדי להגדיל את ההון העצמי שלהם.

עד כאן להפעם

עומר

נ.ב.

בהזדמנות זו, אני מזמין את כל מי שמרגיש שהוא חיכה יותר מידי, אם זה בגלל שלא היה לו הידע המתאים, אם זה בגלל שלא היה לו את החוסן המנטלי להיפרד מהבנק, ואם זה סתם בגלל חוסר מודעות, להגיע לכנס הקרוב שלי

ולקבל את הידע והכלים, שיעזרו לו לעשות את הצעד ההגיוני והנכון ביותר שהוא צריך לעשות, כי כשהכסף שוכב בבנק, הוא עובד – אבל לא בשבילך. הנתונים שהצגתי כאן בבלוג, עדיין מהדהדים לי בראש כל הזמן…

המון אנשים פשוט עושים את ההיפך הגמור ממה שטוב להם. הגיע הזמן להיכנס למודעות ולקחת שליטה. הכנס הזה תמיד סולד אאוט זמן רב לפני, לכן אם החלטת להגיע, קח חצי דקה ושריין לעצמך מקום.

כל הפרטים על הכנס הקרוב

ומה בדיוק תגלה שם תמצא בקישור הבא: