כל מה שצריך לדעת על קרנות נאמנות

פסיבית או אקטיבית? חשופה למניות או מגודרת מט"ח? שאלתם על קרנות נאמנות - הנה התשובות

מדברים הרבה על קרנות נאמנות ותעודות סל, אבל מה הן בדיוק ואיך בוחרים נכון? הקדשנו לנושא ובינר שלם בסדרה שלנו על השקעות למתחילים עם אבנר סטפק ועומר רבינוביץ', ואתם מאוד מוזמנים לצפות.

 

קרן נאמנות – מה זה בעצם?

קרן נאמנות היא סל השקעות שיש לו מדיניות השקעות ברורה, עם תשקיף שמפרט במה הקרן משקיעה. למשל: משקל מניות הטכנולוגיה בה, מידת החשיפה לת"א 125 או לנאסד"ק וכדומה. זו יכולה להיות גם קרן בתחום נישתי, כמו ביוטק או אנרגיות מתחדשות, או קרן מוכוונת שוק מסוים כמו הודו או סין. את הגוף המנהל את הקרן, אם זה בית השקעות או יועץ השקעות בבנק, אפשר להשוות לחברת תעופה. הקרן עצמה היא קו התעופה אשר אמור להביא אותנו אל היעד – המדדים והשווקים.

 

מה פירוש האות והמספר הצמודים לשם הקרן?

לצד שם הקרן מופיע צירוף של אות ומספר, למשל: A4, C1. המספרים נעים בין 0 ל-6 ומייצגים את מידת החשיפה למניות: 0 פירושו ללא חשיפה כלל, 4 זו חשיפה של 120% ו-6 פירושו חשיפה של 200% (כן, זה אפשרי, והסברנו בווינר כיצד). האותיות מ-A עד D נוגעות לרמת החשיפה למט"ח (10% עד 120%). זה חשוב, כי לא פעם אנחנו רוצים קרן שהיא מגודרת מט"ח, כלומר: גם אם היא צמודה לדולר, התשואה תמיד שקלית (מה שהיה מאוד רלוונטי בשנים של שקל סופר חזק).

 

קרן אקטיבית או קרן פסיבית?

עומר ואבנר מסבירים לנו: בקרן אקטיבית יש למנהל הקרן שיקול דעת להחליט במה להשקיע, או אילו מינונים נכונים כרגע, מתוך המסגרת הכללית או הנישתית שהוגדרה. בקרן פסיבית, לעומת זאת, אין שיקול דעת – ההשקעה מתכתבת עם המדד בסטיות קלות מאוד. במצבי משבר, או בשוק נישתי או איזוטרי יותר, למשל: בישראל הקטנה יחסית, יש הגיון בלהימצא בקרן אקטיבית. הודות לשיקול הדעת וליכולת להגיב, ולא ללכת על אוטומט, יהיה לה כנראה סיכוי טוב יותר להגיע לתשואת האלפא העודפת. בקרן שמחקה את ה-S&P, מדד משוכלל (ומשוקלל) שמסוקר כל הזמן על ידי אנליסטים בכל העולם, זה פחות קריטי.

מהם היתרונות של קרן נאמנות?

קודם כול, הפיזור: להשקיע בארבע-חמש מניות עלול להיות מסוכן למי שלא מצוי או פנוי לזה. לצניחה באחת המניות יהיה במקרה כזה נזק גדול לתיק כולו. שנית, זה מוריד את כאב הראש וזמן ההתעסקות. יתרון נוסף הוא עמלות קנייה/מכירה השואפות לאפס בתוך הקרן. כמובן, יש דמי ניהול, וגם "שיעור הוספה" – עמלה בעת הכניסה לקרן.

 

כמה קרנות נאמנות יש בארץ?

קרוב לאלף, עם מגוון עצום ביחס לשוק הגמל למשל. והמספר הזה עוד נמוך יחסית למה שהיה כאן לפני מספר שנים. לצמצום, הנכון לטעמנו, אחראית רפורמה שביצעה הרשות, כאשר אילצה כל גוף השקעות להסתפק בקרן אחת – מה שחייב לא מעט מיזוגים, למשל בין קרנות אקטיביות לפסיביות, אצל מרבית השחקנים. בארה"ב יש כמעט פי 2 קרנות נאמנות ביחס למניות, שזה די מדהים.

 

מהו מדד שארפ?

מדד שארפ – Sharpe ratio או Sharpe index – הוא מבחן מקובל בעולם קרנות הנאמנות. הוא בעצם בא ואומר: זו לא חוכמה להגיע לתשואה טובה אבל מאוד תנודתית. ככל שהמדד תנודתי יותר, כך הוא מסוכן יותר (אפשר אגב להתווכח על זה). נדרש קשר מסוים בין תשואה לסיכון, ואותו ניתן למדוד לפי סטיית התקן.

בוובינר מציגים עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק את הנוסחה המתמטית לחישוב מדד שארפ. הם מדברים גם על מערכות הדירוג בבנקים, על תובנות מעניינות של ג'ק בוגל, מחלוצי ההשקעה הפסיבית, וגם על פילוסופיות שונות להשקעה. אבל בשביל זה, תצטרכו להיכנס להקלטה.