מס היסף עומד לעלות – האם זה הזמן לממש את ה-RSU שלכם?

תגמול הוני לעובדים, או בשמו הנפוץ: תוכנית RSU, הוא כבר סוג של סטנדרט בלא מעט חברות הייטק. על פי הערכות, כ-30% מההייטקיסטים – סביב מאה אלף עובדות ועובדים – מקבלים את ההטבה הנחשקת הזאת כחלק מתנאי ההעסקה. מתוכם, כ-10% נהנים מהטבה בגובה של מיליון דולר ומעלה. מכאן ברור לגמרי שגם לשיעור המס שייגבה עליה בבוא היום, על כל מרכיביו, יש משמעות רבה.      

כיצד עובד המנגנון? העובד מקבל מהמעסיק התחייבות ליחידות מניה חסומות בחברה – Restricted Stock/Shares Units (להלן: RSUs, אם כי יש עוד כמה מסלולים מקובלים שלא נרחיב עליהם הפעם, וממילא המנגנון די דומה). המניות נכנסות עבור העובד לתוקף – מה שמכונה Vested – באופן מדורג על פני מספר שנים (עובדים בכירים או חיוניים עשויים לדרוש ולקבל בחוזה מנגנון אקסלרציה, שיעניק להם 100% מערך המניות במקרה של עזיבה, פטירה או אקזיט של החברה). בחלק מהמקרים מחולק דיבידנד תקופתי.  

על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה – סעיף שהתווסף ב-2003 כחלק מרפורמת בן בסט – אירוע המס חל בעת המימוש, כלומר: עם מכירת המניות על ידי העובד (או הוצאתן מידי הנאמן, במקרה שהחברה בחרה בנתיב הכולל מינוי נאמן – גם על כך לא נרחיב כאן). ומהו שיעור המס שייגבה? זה כבר תלוי. לפי סעיף 102, עד גובה השווי שהיה למניות בעת הענקתן לעובד (ללא קשר למועד ה-Vesting), ייגבה כנגדן מס פירותי/שולי כמו כל מס הכנסה (+ביטוח לאומי וביטוח בריאות) אשר נגבה על שכר מעבודה. ואולם, על הרווח שעשו המניות עד למימוש – כלומר על החלק שמעבר לשווין המקורי בעת שהוענקו לעובד – ייגבה מס הוני, קרי מס רווח הון, העומד בישראל על 25%. 

שימו לב, כי יש כאן קאץ' שלא מעט נופלים בו: כדי ליהנות מהמס המופחת, צריכות לחלוף שנתיים ממועד הבשלת המניות (כלומר מרגע ה-Vesting). ברוב המקרים, מימוש מוקדם מכך יחייב את העובד במס פירותי כנגד הסכום כולו (שזה הרבה יותר מ-25%). עוד עניין שחייבים לזכור, אם באופציות עסקינן (למשל בחברה שעדיין איננה ציבורית, והמניות הן רק "על הנייר"): במקרה כזה, על פי רוב, ההטבה המותנית פוקעת בחלוף 10 שנים, או כשלושה חודשים לאחר עזיבה של העובד. כלומר, קריטי לבצע באופן יזום אקט של מימוש מניה לפני חלוף המועד הזה. 

אבל הסוגייה של מס הכנסה (וביטוח לאומי/בריאות) לעומת מס רווח הון היא רק חלק מהסיפור. כי במקרים רבים, בסדרי הגודל של המשכורות שבהן מדובר, מצטרפת גבייה נוספת – מס יסף. מס זה חל על מי שהכנסתו הכוללת עולה על גובה מסוים בחישוב חודשי או שנתי. בשנת 2024 מדובר על הכנסה שנתית ליחיד של מעל 721,560 שקל (לעיתים יתבצע חישוב זוגי לתא המשפחתי). לעניין זה, מימוש מניות בהחלט נחשב כהכנסה, ולכן יש סיכוי סביר שעובדי ההייטק בהמוניהם יידרשו גם למס יסף.  

והנה עוד קאץ': במסגרת הגזרות הכלכליות שמתכנן האוצר ל-2025, בעקבות העלויות החריגות של המלחמה והגירעון המצטבר, גם מס היסף על הכוונת. התוכנית היא להעלות אותו בשני אחוזים, מ-3% ל-5%. עד כמה זה משמעותי? אם ניקח מימוש מניות בגובה 3 מיליון שקל, בהנחה שכל זה נצבר לסכום השנתי המחויב במס יסף, אנחנו מדברים על פער של 60,000 שקלים לרעת העובד בין 2024 ל-2025. בהחלט לא משהו להקל בו ראש.  

האם פער שכזה מצדיק מימוש מיידי של תוכניות המניות, עוד ב-2024 (בהנחה שהן כבר Vested ושחלפה תקופת ההבשלה, כמובן)? לא בטוח. אם אנחנו מניחים שההשקעה שלנו תוכל לצבור תשואה גבוהה יותר בשנה או בשנים הקרובות, אולי נכון לחכות. אבל זה בהחלט חומר למחשבה, ובפרט כשהנאסד"ק כבר בשיא והדולר גבוה. ייתכן שישנן דרכים חכמות יותר להשקעה, ובוודאי ישנם מנגנונים דוחי מס ואפיקים שיכולים להקל בנושא הזה. בכל מקרה, מומלץ להסתייע בתכנון פיננסי פרטני.      

*מסמך זה נועד למתן אינפורמציה ראשונית וחלקית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי, מיסויי, כלכלי או יעוץ אחר כלשהו ואינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בצרכיו של כל אדם. לצורך קבלת החלטת מומלץ להיוועץ ביועצים מתאימים.