איך להשקיע ב-S&P 500 ולהישאר עם מיסוי שפוי

מדד S&P 500, הבנוי מתמהיל המניות של 500 החברות האמריקאיות בעלות השווי הגבוה ביותר, הוא אחד האינדיקטורים החשובים למצב הכלכלה העולמית. אין זה מקרה שמשקיעים רבים בארץ ובעולם מבקשים להיחשף למדד הזה, שבאופן מובנה (ויש שיאמרו בעייתי) מעניק משקל יתר לחברות הענק. אבל איך עושים את זה חכם? 

הדרך הרווחת להיחשף למדד היא באמצעות תעודת סל (ETF) – מכשיר השקעה שמפזר את הכסף על פני מניות רבות (במקרה הזה – כתמהיל וכמשקל המדד) ונסחר כנייר ערך.    
חשוב לדעת שבקרנות אמריקאיות חל מס עיזבון (ירושה) במדרגות שעשויות להגיע עד 40%. הבעיה הזאת מוכרת היטב גם למי שמחזיק באופן ישיר במניות של חברות אמריקאיות (למשל, עובדים עם תוכניות RSU למיניהן במיקרוסופט, גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון, אינטל, אנבידיה ויתר ענקיות התוכנה והשבבים). בעיה נוספת קשורה לעובדה שהקרנות האמריקאיות נוהגות לחלק דיבידנד ולגבות עליו מס במקור, עוד לפני שהכסף מגיע ארצה. ולכל זה צריך להוסיף מס רווח הון וסביר שגם מס יסף, שנשלם בעת מימוש המניות בישראל. למי שנוקט אסטרטגיה אקטיבית, עם מימושים רבים למשל לאחר עליות, לריבוי אירועי מס יש מחיר לא מבוטל.   

חלופה שבשנים האחרונות צוברת תאוצה בקרב המשקיעים בישראל היא הקרנות האיריות. במכשיר הזה, בשונה מבקרנות האמריקאיות, אין מס עיזבון. כמו כן, במקום שיחולק, הדיבידנד נצבר בתוך תעודת הסל. עדיין מנוכה ממנו מס במקור, אבל של 15% בלבד – נמוך משמעותית מהמקובל בארה"ב. 

חלופה אחרת היא תעודת סל ישראלית (או קרן מחקה מדד, שקצת יותר נוח ומצריך פחות התעסקות להשקיע דרכה, כי היא נקובה בשקלים ונסחרת לא באופן רציף כי אם פעם ביום – בתום יום המסחר ולפי ה-NAV). כמו במקרה האירי, אין כאן מס עיזבון, והדיבידנד נצבר בקרן וממשיך להניב תשואה. אלא שבשונה מהאופציה האירית, לא נגבה ממנו כלל מס במקור. זה נובע מכך שלמעשה, הקרנות מחזיקות בנגזרים (Derivatives) ולא בחברות עצמן. 

הפטור ממס במקור מאפשר להיחשף למדד דרך מכשירים דוחי מס ומקני הטבת מס, כגון תיקון 190 או קרן השתלמות מעל התקרה (במקרה של עצמאיים ובני 60 ומעלה). מעבר לכך, מעבר בין מסלולים אינו נחשב לאירוע מס – ובשוק תנודתי, גם לגמישות הזאת יש ערך. עוד יתרון חשוב הוא הסרת החשש מכפל מס שעלול להיווצר בחלופות האחרות. זאת משום שהבנקים הישראליים, באמצעות מנגנונים שונים כגון חוזים עתידיים, יכולים למנוע מצב כזה. דוגמאות מקומיות שכדאי להכיר הן הקרן המחקה של קסם מבית הפניקס ותעודת הסל של תכלית. אבל כמו תמיד, אין באמת "פתרון בית ספר" שמתאים ונכון לכולם – ומאוד מומלץ להסתייע בתכנון פיננסי וייעוץ פרטני.

*הפרסום המתואר לעיל ("האירוע") ומכשירי ההשקעה שיסקרו במסגרתו מיועדים למשקיעים כשירים בלבד קרי, למשקיעים אשר עומדים בתנאים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך התשכ"ח -1968 ("חוק ניירות ערך" או "החוק") ובהתאם להוראות הפטור מחובת פרסום תשקיף על פי סעיף 15א(א)(7) לחוק וזאת בין היתר, בכפוף לקבלת הצהרה מצד המשקיע כי עומד בתנאי הכשירות כאמור וכי הוא מודע למשמעת היותו משקיע הכלול בתוספת הראשונה לחוק וכי הוא מסכים לכך בהתאם לדרישה שבתוספת הראשונה לחוק וכן בכפוף לאספקת ראיות ומסמכים לתמיכה בעמידתו בתנאים כאמור בחוק ניירות ערך.("משקיעים כשירים")

יובהר כי התשואה כתוצאה מהשקעה במכשירי השקעה כפי שיסקרו במסגרת האירוע, אינה מובטחת וכי ההשקעה בניירות הערך כרוכה בסיכון אפשרי של אובדן כל או חלק מכספי ההשקעה, והכל בכפוף לגורמי סיכון כפי שיפורטו במסמכי ההצעה הרלוונטית. אין בתשואות עבר בכדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד הערכות ביחס לתשואות עתידיות מהווה מידע צופה פני עתיד אשר איננו וודאי שכן הוא מושפע ממכלול גורמים אשר אינם בשליטת התאגידים המציעים נירות ערך באמצעות המכשירים שיסקרו במסגרת האירוע. המידע שיסקר באירוע איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים, אלא מהווה מידע כללי בלבד. אין לראות במידע שיסקר באירוע הצעה לרכישה או השקעה בניירות ערך בהתאם להוראות חוק ניירות ערך, כמו כן, המידע לעיל וכן המידע שיסקר באירוע הנו בגדר סקירה בלבד, אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995 ("חוק ייעוץ השקעות") ואינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בצרכיו של כל אדם. לצורך קבלת החלטת השקעה מומלץ לפנות ליועץ השקעות או משווק בעל רישיון כנדרש לפי חוק ייעוץ השקעות