אחרי שנה של שיאים – איך יראה העשור הקרוב בבורסה בת"א?

עם ליאור נבון, מנהל יחידת המכירות והפיתוח העסקי בבורסה לניירות ערך

איך ייראה העשור הקרוב בבורסה הישראלית? 

איך מפוזרים נכסי הציבור, איך יכול להיות שכל כך הרבה כסף שוכב עדיין בעו"ש, וממה הבורסה מרוויחה בעצמה? ליאור נבון מבורסת ת"א סיכם אצלנו את השנה ששברה את כל השיאים 

 

בורסת תל-אביב "התפוצצה" ב-2021 עם שיאי כל הזמנים במספר ההנפקות, בעומק ההשתתפות של הציבור, בכניסה של משקיעי ריטייל וכמובן, בתשואות המדדים המרכזיים. ת"א 90, למשל, חצה לראשונה את רף 2,000 הנקודות, כשכל החברות בו הן לראשונה בשווי של יותר ממיליארד שקל. לאור זאת, חשבנו שנכון להקדיש לבורסה המקומית את הוובינר הראשון של השנה החדשה. הזמנו את ליאור נבון, מנהל יחידת המכירות והפיתוח העסקי בבורסה – כשלעצמו, טייטל לא טריוויאלי, שנולד בעקבות הפיכתה של הבורסה לחברה ציבורית למטרות רווח. למי שלא יודע: גם הבורסה נסחרת בבורסה, וצריכה לספק את הסחורה ולספר את הסיפור של עצמה.    

נבון, שחי ונושם את שוק ההון מילדות, מעיד כי במשך שנים חרה לו שהבורסה לא חושבת שיווקית-מכירתית, לא רואה בעצמה חברה שצריכה להביא לקוחות, ופשוט לא מעניינת מספיק. לאחר כניסת המנכ"ל איתי בן זאב והפיכת הבורסה לחברה ציבורית, קיבל נבון הצעה חלומית מבחינתו: להפוך את הבורסה לאטרקטיבית. "פיתחתי את נושא הסיילס, את הפיתוח העסקי, את איך שאנחנו נראים כלפי חוץ. את הערך שאנחנו מייצרים לחברות הנסחרות. המטרה שלנו היא לחשוב איך אנחנו מחברים אותם להזדמנויות עסקיות בעולם הביז-דב, איך להגיע למשקיעים מעבר לשוק המקומי ולעוד ערוצי הפצה, איך שמים אותם במרכז הבמה. זה נכון כמובן גם לצד השני של המשקיעים. בשורה התחתונה, יצאנו מהמקום שנקרא 'מגדל הבורסה'". 

על השנתיים האחרונות, שבמהלכן הפכה לדבריו הבורסה המקומית לשוק אקוויטי אמיתי, מביט נבון בגאווה רבה. הוא נזכר איך החל מ-2008 מעל 200 חברות נמחקו, ואיך ב-14'-16' נרשמו בסך הכול חמש הנפקות. "ברור ששוק הון בלי נכסי בסיס טובים וחברות שמצטרפות לא יכול לצמוח". אבל אז החל השינוי, שלטענתו, מתבטא בראש ובראשונה באופן שבו תופסים את הבורסה. בהקשר הזה, גם מגפת הקורונה הביאה בשורה, כשדחפה את המשקיעים המוסדיים והאחרים להשקיע בטכנולוגיה. "נפתח פתאום עוד סגמנט ששנים אמרנו שלא הגיוני שהוא לא נמצא ולא דומיננטי, והיום הוא הגדול ביותר בבורסה עם יותר מ-200 חברות. ב-2021 ראינו כמעט מאה הנפקות ומעל 60% מהן של חברות טכנולוגיה, כולל קלינטק ואנרגיות מתחדשות – שוק שצומח בקצב אקספוננציאלי". גם השקל החזק ויציבות הכלכלה נתנו את אותותיהם, וסוגיית התמחור היא כבר לא האישיו. החסם העיקרי היה ונותר בעיית הנזילות ומיעוט השחקנים, כלומר עומק שוק. וקצת פרסטיז'.  

פייט מול נאסד"ק? 

הצגנו לנבון את השאלה הבלתי נמנעת לגבי התחרות עם נאסד"ק. "בסוף אין פייט על חברות של מיליארדי דולרים ומעלה", הוא השיב. "השוק האמריקאי הוא עמוק, סחיר, עם עשרות אלפי משקיעים וריטייל אדיר. אנחנו לא שם עדיין, אבל אני מאמין שעוד נגיע". יחד עם זאת, הוא גאה לומר שהבורסה הישראלית מצליחה אט-אט לנגוס בפלח שעד לפני מספר שנים לא ראה את השוק הישראלי כאופציה. "לקחנו בענק את הבמה של כל שאר הבורסות, מעבר לנאסד"ק, ואנחנו הולכים ונוגסים בשוק הפרטי". בהנפקה הגדולה בהיסטוריה של הבורסה – זו של הפינטק Nayax – הוא כבר רואה פייט ישיר, אבל אין לו אשליות: השחקנים הגדולים בעולם יושבים בצד השני של האטלנטי, חברות הטכנולוגיה הגלובליות מחפשות את הפוזיציה שם, וכשמאנדיי רוצה להנפיק בשוויים של עשרה מיליארד דולר ומעלה – השוק האמריקאי עדיף לה. ועדיין, במה שנוגע להנפקות וליחס בין חברות חדשות לוותיקות, מתברר שת"א היא השנייה בעולם עם 28% צמיחה.   

ניסינו לחדד איתו את מקורות ההכנסה של הבורסה עצמה, וכאלה יש ארבעה עיקריים: עמלות מסחר (0.01%, כלומר עשירית מעמלת ה-0.1% שגובה הברוקר של בית השקעות, או ה-0.25% ולעיתים כפול מזה של הבנקים); עמלות סליקה, כאשר הבורסה היא One-stop-shop בנושא הזה והכול עובר דרכה, עם מעל 3 טריליון שקל בקסטודי; אגרת רישום ואגרה שנתית שנגבית מכל חברה הרשומה למסחר בבורסה (הסכום הוא תלוי שווי ויכול להגיע עד 360 אלף שקל בשוק האקוויטי, שזה זול למדי ביחס לעולם); והפצת מידע ושירותי קישוריות – כלומר גישה לדאטה, לארכיון ולציטוטים בזמן אמת שניתנת לברוקרים, לגופי תקשורת וכעת גם לסוחרים שמעוניינים בשירות הזה דרך API. לאחרונה הבורסה אף הנגישה את ה-BI לגופים המוסדיים, כאשר המוצר Smart Money מציג את כלל הקניות והמכירות היומיות של כל סוג שחקן – מוסדי, פרטי, זר, מנהל תיקים, קרן נאמנות וכדומה – ברמת המניה הבודדת. 

נבון סקר בהרחבה את חוק שינוי מבנה הבעלות מ-2017 ואת התהליך שבמסגרתו הוצאו חברי הבורסה והבנקים (הותר להם להחזיק עד 5%), שלא אחת מחזיקים באינטרס שונה מזה של הבורסה עצמה. במקומם הוכנסו קרנות השקעה בינלאומיות, חלקן מתמחות בהשקעה בבורסות, ומעל 30% מהבעלות הונפקו לציבור. "כל הדנ"א של הבורסה השתנה: מארגון סמי ממשלתי לחברה עסקית אגרסיבית שמסתכלת על ערוצי צמיחה חדשים, שמחפשת את הדרך הנכונה להגיע לקווי עסקים חדשים ולהגדיל את הביזנס. אנחנו עובדים חזק על כל סגמנט ומייצרים חדשים. להיות למשל הספונסר הראשי של ליגת העל בכדורגל זה לא סתם, זה כדי להיות במודעוּת. לא במקרה אנחנו רואים את מספר הכתבות החיוביות על הבורסה, לא היינו רגילים לזה". 

1.7 טריליון שקלים שוכבים סתם

בסיומה של שנה עם תשואות פנטסטיות, נבון הצטרף לתחושת התסכול, שלא לומר התדהמה, שיש לנו על כמות הכסף ששוכב במזומן ובפקדונות ופשוט מתייבש בעו"ש – 37% מההון, שהם 1.7 טריליון שקל (ועוד טריליון באג"ח ממשלתיות ומק"ם). הוא מייחס זאת לחינוך פיננסי מאוחר, אם בכלל, בשונה מהמקובל בארה"ב. "יש עדיין פחד של הציבור להשקיע בשוק ההון, וחבל – המון כסף שוכב בלי לעשות כלום". כדי לצמצם את התופעה יצאה הבורסה בקמפיינים – באחרון שבהם, שמציג "אימון פיננסי", מככבים שדרן הכדורגל המיתולוגי זוהיר בהלול וכמה מכוכבי ליגת העל. נבון עצמו נרתם למאמץ עם הרצאה לכיתה ג' שבה לומדת בתו. "הילדים ישבו עם עיניים נוצצות ורצו להורים. זה רק עניין של להניע".       

שאלנו אותו גם על הפיזור הכללי של נכסי הציבור, על נושא שותפויות המו"פ שהתקבל בלא מעט ביקורת (עם חלקה הוא הסכים), ועל האפשרות שב-2022 נראה הסטה משמעותית של הון לעבר המניות הישראליות והבורסה כחול-לבן. יש עוד לא מעט נושאים שכיסינו בכמעט שעתיים של שיחה – אבל אנחנו עוצרים כאן את הספוילרים ומזמינים אתכם להאזין ולהחכים. 

ניפגש בשבוע הבא, ושתהיה לכולנו שנה פורייה, מאושרת ומעושרת!