כדור שלג ירוק: השקעה בקנאביס רפואי
מה חסר באסדרה? למה הייצוא מקרטע? לאן נעלם מדד ת"א קנאביס? והאם פוטנציאל הרווח הוא כאן כדי להישאר? יוגב שריד ועמיחי רב מחברת שיח מדיקל מספרים את סיפורו של הענף
הקנאביס הרפואי כהשקעה "לגיטימית" עבר כמה וכמה גלגולים בשנים האחרונות. הסיפור של שיח מדיקל, מחלוצות התעשייה בישראל ואחת האחרונות שנסחרות עדיין בבורסה, מספר במידה רבה את הסיפור כולו. הציגו אותו בפנינו יוגב שריד, המנכ"ל ואחד המייסדים, וסמנכ"ל הכספים עמיחי רב.
זה מתחיל במשפחה של חקלאים ממושב גבעת חן שליד רעננה, עם משק מוביל בשוק הפרחים וייצוא נרחב לבורסה ההולנדית. אבי המשפחה חלה בסרטן, ובאותם ימים המדינה אישרה לחולים לגדל ארבעה צמחי קנאביס לצריכה עצמית – כך עשתה גם משפחת שריד. בשלב מסוים החליטה המדינה למסד את העסק כענף חקלאי, וב-2002 השרידים הם הראשונים להגיש בקשה לגידול מסחרי. שש שנים לאחר מכן הוא ניתן להם ולשבע חברות נוספות, וכלל את כל שרשרת הערך.
ב-2010 נקבע לראשונה תג מחיר על ידי הרגולטור: 360 שקלים לטיפול חודשי, ללא קשר להיקף הצריכה המופיע ברישיון המטופל. הרגולציה נבנתה לאיטה עם החלטות ממשלתיות נקודתיות, וב-2016 התגבשה האסדרה המשמעותית הראשונה. היא נכנסה לתוקף ב-18', ושנה קודם לכן הוקמה היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות, כשהקנאביס הוגדר כענף גידול פורמלי במשרד החקלאות. או אז עזבו בני משפחת שריד את שאר עיסוקיהם והתמסרו לתחום החדש והמבטיח.
הרפורמה החדשה שינתה את מבנה התעשייה. היא חילקה את שרשרת הערך לחמש חוליות עם רישיונות נפרדים: הריבוי – המשתלה, הגנטיקה הנכונה ויצירת מטע האם; הגידול – שלא פעם מצטרף לחולייה הקודמת בשרשרת וכולל את העיבוד, הייבוש והיישון שחייבים להיות מדויקים כדי לא להרוס את החומר הפעיל; המפעל – מקבל בשקיות את הפרחים מהמגדלים ועוסק בהליכי המיצוי והאריזה, בתנאי ייצור נאותים (GMP) המקבילים לפארמה; ההפצה – משלוחים לנקודות החלוקה; והניפוק.
בכל חולייה ניסתה הרפורמה להסיר חסמים וליצור שוק חופשי. כך, מנקודת חלוקה מרכזית אחת, יש כבר יותר מ-250 בתי מרקחת מורשים. מניין הרישיונות לצריכה גדל בקצב מהיר מ-30 אלף ל-116 אלף, 2,500 מהם נוספו רק בחודש האחרון. היקף הצריכה השנתי של הקנאביס הרפואי בישראל מוערך בכ-40 טונות וגדל בעקביות. יחידה של 10 גרם עולה למשתמש 250-220 שקלים, קרי מחזור מכירות שנתי של מיליארד שקל, ועוד 3-2.5 מיליארד לספקים ומעגלים נלווים, משליחים ועד חומרי אריזה. מספר המפעלים עלה משניים ל-12. מספר חברות הקנאביס שהופנקו, רובן דרך שלדים בורסאיים, הגיע אף הוא ל-12, אם כי ניכר שלא הייתה בשלות: מרבית החברות כבר יצאו מהבורסה – נותרו חמש, שיח מדיקל היא אחת מהן – עד שלאחרונה הוחלט לבטל את מדד ת"א קנאביס.
החסמים שנותרו: איך הפכנו ליבואנית מס' 1?
גם כעת הענף רווי חסמים: בצד המטופלים, הליך הרישוי עדיין לא חלק, ההתוויות המאושרות בשימוש מוגבלות, ויש לא מעט תנאים מוקדמים. בתחום הגידול, הרישיון מחייב זיקה לקרקע ועמידה בתקנים נוקשים. ההשקעה הראשונית בתשתית החממות ורצפות הבטון גבוהה למדי ומזכירה גידולי נישה: 900-800 אלף שקל לדונם קנאביס, עוד לפני השתיל הראשון, לעומת 70-50 אלף בעגבניות. בשל חוסר היציבות של הזן ובעיית ההדירות – היכולת להגיע שוב ושוב לאותה התוצרת – עלויות הייצור ובעיקר המו"פ הן גבוהות במיוחד. זה אומר עבודה רבה בשלב הגנטיקה וטיוב הזרעים, וגם לאחר מכן – בקציר, בייחור, בייבוש, ביישון ובהוספת הטרפנים לשם הגברת האפקט.
האסטרטגיה של שיח מדיקל היא מצד אחד חיבור לשורשים, לגנטיקה, לחקלאות, ומצד שני חדשנות וטכנולוגיות קצה. כי אומנם, לישראל יש יתרון בשמש, אבל קל לעקוף אותו באמצעים מלאכותיים. היתרון היחסי האמיתי כאן טמון בטכנולוגיה. עוד החלטה אסטרטגית שקיבלו בחברה, גם מהיכרות אישית עם המצב הלא מזהיר, למרבה הצער, של החקלאי, היא לשלוט בכל שרשרת הערך, אם באופן ישיר (כולל חמישה בתי מרקחת) ואם דרך ספקים נוחים. להיות בעלי המותג. היתרון התחרותי מתחיל בגנטיקות של מטע האם, כמרכיב מרכזי ב-IP של החברה, נמשך במו"פ שנועד לטייב ולהתאים את המוצר להתוויה הרפואית הספציפית ומגיע עד למותג: הנראות, הריח, האריזה וחוויית הלקוח – לדאוג שיהיה לו פשוט ונעים יותר, כדי שיחזור ויקנה שוב.
תחום הייבוא והייצוא הוא נקודה כאובה בענף: במקום שישראל תהיה יצואנית מובילה, היא הפכה ליבואנית מספר 1 בעולם. זה התחיל באישור נקודתי לייבוא בשל הפער שנוצר בעת הטמעת הרפורמה ונמשך בהעדפה צרכנית למוצרי חו"ל, בדגש על תוצרת קנדה. שיח מדיקל עצמה מייבאת משם חומרים, ומעידה כי המגמה מובילה דווקא להעלאת מחירים: כיום המנעד הוא 100 עד 350 שקלים, בגלל ההיצף מצד אחד והייבוא הנחשב "אקזוטי" מהצד השני. בינתיים הייצוא מתקדם בעצלתיים, לא מעט בגלל פערי תקינה בין המדינות השונות. אוסטרליה היא מקום טוב להתחיל בו.
הפרדוקס האמריקאי
בוובינר סקרנו בהרחבה את התפתחות התעשייה בעולם, מהדמוניזציה של הצמח החל משנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת ועד למדינות בארה"ב שלקחו את זה צעד קדימה עם לגליציה של קנאביס לפנאי – Recreational. דיברנו על האבסורד שנוצר במשק האמריקאי, כשלמשל בקליפורניה ונבדה הסמוכות, ששתיהן מאשרות קנאביס רפואי (בקליפורניה לא רק רפואי), חובה להקים שרשרת ערך נפרדת ואין לחצות את הגבול שכן זו כבר עבירה פדרלית. הדבר מגביל כמובן מאוד את הייבוא והייצוא למדינה, יוצר ביקוש אדיר למזומן וכספות (אין היתר לסליקה מצד חברות גדולות הכפופות לרגולציה של הממשל הפדרלי) ומוביל לכך שחברות עם פעילות על אדמת ארה"ב נסחרות בבורסה של קנדה, בעוד אלו הנסחרות בארה"ב מנועות מכל גידול באדמתה.
האורחים משיח מדיקל מתארים כדור שלג ירוק שמרגע שהוא מתחיל להתגלגל, אי אפשר לעצור אותו. הם מעריכים שבעתיד נראה חברות שהצליחו לבודד מולקולה, לסנתז אותה באופן מלאכותי וממש לפתח תרופות תקניות. במקביל ניכרת עלייה בשוק השימוש לפנאי, עם ברנדים וחוויית לקוח, ובדגש על מוצרים המשולבים במאכלים ובמשקאות. בשוק המדיקל רואים עוד ועוד מוצרים שלא מרפאים את המחלה אבל בהחלט מפחיתים כאב, מאפשרים לישון טוב בלילה ומשפרים את איכות החיים. צריך לזכור שהצמח עצמו ירוק וטבעי יותר מרוב המוצרים שחברות הפארמה משווקות.
נקודת האל חזור, מסכמים שריד ורב, כבר מאחורינו – וביקושי שיא עוד לפנינו. מספיק שיגיע שינוי רגולטורי כלשהו באחת ממדינות אירופה, כדי שייווצרו בין לילה עוד מיליוני ביקושים. בהדרגה, ההייפ הגדול דועך והשוק מתכנס לחזקים ולבעלי ה-know how. נולדים עוד ועוד פרמטרים למדידת איכות עם השפעה על שווי השוק. מנוע הצמיחה, תרתי משמע, נותר המחקר והפיתוח, שמחבר ידע, ניסיון ושורשים לתחום טכנולוגי חדשני; שעוזר פיננסית לאלפי בעלי עניין ומשפר חיים של רבבות מטופלים.
