סיפורו של משקיע: החברות והסקטורים שכדאי לשים אליהם לב
עמירן משל, שותף ומנהל בקרן הגידור קלובר אלפא, נותן חוות דעת עדכנית לסקטורים המובילים ולחברות הערך המוסף שמסתתרות בתוכם
יש בינינו לא מעט משקיעים שבילו הרבה "זמן מסך", אבל ספק אם מישהו מתקרב לשעות שהעביר כך עמירן משל. עם קרוב ל-30 שנות ניסיון בשוק ההון, כיום שותף ומנהל בקרן הגידור קלובר אלפא, עברנו איתו סקטור אחר סקטור בחיפוש אחר הערך המוסף. הנה עיקרי הדברים:
בנקים
הבנקים בישראל הם ברמת סיכון נמוכה משמעותית ביחס לאמריקאיים. יש להם הון מוחשי גבוה יותר – בנק ישראל דאג לזה; מרווחים סבירים, בניגוד למה שחושבים, כולל ברמת הלקוח; ומתוקף הנסיבות, הזמן והשינויים הטכנולוגיים, הם השתנו לטובה. כיום הם עושים את אותם הדברים באיכות גבוהה יותר ועם פחות כוח אדם, פחות סניפים ועלויות נדל"ן ומקורות הון מגוונים יותר. וכל זה אחרי שנים של ריביות נמוכות ואינפלציה נמוכה שעוד הקטינו מרווחים. כעת, עם עליות בקצב מתון יחסית וכל עוד אין "השתוללות", שזה התרחיש שהשוק מסתכל עליו, הבנקים במומנטום טוב. ניכר שאת הזמן המאתגר יותר הם ניצלו להתייעלות יפה, מי יותר ומי פחות, ולריענון של תיק האשראי.
תקשורת
כאן הבעיה המרכזית היא המינוף. סלקום למשל השקיעה רבות בתחום הטלוויזיה, במרכיבים שהופכים למיותרים לצרכן בעידן הסטרימינג. לעומת זאת, תחום הסיבים האופטיים נעשה מעניין, ובזק נראית כעת כמניה עם פוטנציאל אפסייד גבוה ודאונסייד נמוך.
חברות הביטוח
אפשר לראות בהן אופציה על השוק: תקנו כשהוא טוב, אל תקנו כשהוא מדשדש לדעתכם. קיים פוטנציאל בחברת כלל – חברה עם לגסי ומכפיל הון זול (וכמעט ללא בעלים). האם הפוטנציאל יתממש? שאלה טובה, כשנזכרים כמה זמן לקח לפניקס להגיע מהמקום האחרון מבחינת מחיר על ההון לכמעט ראשון. כך או כך, החברות, שהתחילו כמשפחתיות, עברו שינויים חשובים בניהול.
נדל"ן מניב ונדל"ן למגורים
תחום ניהול הנכסים הולך וגדל. הציבור בישראל אמיד יחסית, נצבר כאן הרבה הון, וזה בא לידי ביטוי גם בקרנות הגידור ובבתי השקעות שמרחיבים אחיזה בניהול נכסים. בתחום הנדל"ן המניב, החגיגה של חברות הטק הסתיימה, או יצאה לפסק זמן. כרגע נראה שהמנהלים מעדיפים לשמור את הכסף ולא להוציא אותו על משרדי ענק ומסיבות. הריבית פגעה כאן בביקושים. בנדל"ן למגורים הייתה אופוריה, יש יגידו מאניה, של ריבית נמוכה, כסף זול ומתעשרים חדשים עם מניות ואופציות שאפשרו להם לרכוש, לעיתים על הנייר, דירות במחירים משוגעים (עד כדי 150 אלף שקל למטר במגדלים בתל-אביב). עכשיו השוק משתנה, חברות מאבדות ערך, ולרבים שחשבו שהם עשירים הודות לאופציות תהיה בעיה להגיע לדירת החלומות. רואים גם את העליות בשכירות, שמשקפת טוב יותר את השוק בהיותה שוטפת ולא הונית. כמובן, היא לא מלווה בעליות שכר מקבילות. לחברות הגדולות, שהשקיעו מיליארדים בקרקעות דרך מינוף, יהיה לא פשוט לממש את ההבטחה ולשווק את הנכסים.
אנרגיה
האנרגיה הירוקה היא משל טוב לכך שלא תמיד ביקוש גבוה לסקטור פירושו ערך מוסף לחברות עצמן. החברות המובילות עדיין נמכרות יפה, חלקן בתמחור יתר, עם מכפילי הון מאוד גבוהים. אבל אם ניקח את הפאנלים הסולאריים, המחיר שלהם כיום הוא 10% מכפי שהיה לפני 20 שנה, וזאת למרות הזינוק בביקושים. מה שצריך לחפש בחברה זה Know-how ייחודי. באשר לחברות הגז, אף שהשוק כבר מתמחר ירידות מחירים חדות (והמודל העסקי כאן הוא היוון של מכירות עתידיות בסביבת הריבית הנוכחית), החברות סופר מעניינות, ובמיוחד אלו הקשורות למאגר לווייתן.
טכנולוגיה
חלום הטק לא נגמר, זה העתיד. אבל לא בטוח שהחברות יחזרו לאותם המקומות שהיינו בהם לפני פניית הפרסה של השוק. כדאי לשים לב לחברות עם ידע ייחודי ונדרש, כמו חברת השבבים נובה (למרות המשבר העולמי וקשיי האספקה שפגעו גם בה). גם סולאראדג' מעניינת מאוד.
קמעונאות
כאן מדובר בגופים מאוד מקצועיים שיודעים לעבוד בתנאים קשים. הניהול בקמעונאות ובמיוחד בסופרים הוא קריטי ומגיע עד רמת הרצפה; ניהול מדף הוא תורה שלמה. מי שמצטיינות בכך הן יוחננוף וכן טיב טעם, שגם עברה רפורמה ניהולית אגרסיבית וטובה. ברמי לוי ניתן לזהות מהלכים מעניינים שיבשילו ברבעונים הקרובים ועשויים לתת תשואה, ובפרט כשהשוק הולך לכיוון הדיסקאונט.
טיפ של אלופים
צריך סבלנות ואורך רוח. לא לשפוט לטווחים קצרים, וגם אם טועים זה בסדר. No pain, no gain.
להיצמד למה שאתם מאמינים שלאורך זמן הוא בסדר.
כל משקיע צריך לאפיין את עצמו: איזה כאב הוא מסוגל לסבול? זה יגזור את מידת הסיכון.
כל עוד אתם "על הגלגל", זה בסדר. קחו סיכונים שבשום אופן לא יביאו אתכם ל-Game over.
