"מפה השוק רק יעלה" – האמנם?

שטויות שעושים כשהשוק עולה גורמות לביקוש לא מושכל למניות ול"כסף טיפש" שמנפח את השוק. הנה כלי פשוט שיעזור לכם להחליט מתי לרכוש מניה ומתי למכור

מפה השוק רק יעלה
שלמה מרציאנו

שלמה מרציאנו

מתכנן פיננסי מבית "אינווסטור 360"

תחושת הנוחות של חלק מהמשקיעים ואמירות כמו "פיצחנו את השוק", "מפה השוק רק יעלה" או "שוק המניות הוא המקום שהכי קל להתעשר בו", הופכת אותם לאדישים ולא ערניים למחירים שהם משלמים ולברבורים השחורים שעלולים להגיע ממש בקרוב. בדרך זו הם גורמים למי שלא מבין, או לא השקיע מעולם בשוק ההון לומר לעצמו "איך זה שכולם מרוויחים ורק אני בחוץ", וכך נוצר ביקוש אדיר ולא מושכל למניות ול"כסף טיפש" שנכנס לשוק , מנפח אותו , ובמלים פשוטות, מוביל את רוב הציבור "כצאן כטבח".

לא כל הנוצץ זהב ולא כל המתוק הוא דבש...

השוק מוצף במשקיעים מתחילים ובבתי השקעות חמדנים, חוסר הניסיון בשוק ההון של הראשונים והבנה של מצב זה אצל האחרונים מטריד אותי מאוד. מחירי המניות יוצרים אופטימיות, כמו גם תחושות של חוכמה ועליונות.

ומה הבעיה עם זה?

רוב הסוחרים (אי אפשר לקרוא להם משקיעים לאור מה שקורה היום בשוק) רחוקים מלקבל החלטות רציונליות ברכישת מניות .

הכללים להשקעה נבונה ורווחית לא מסתתרים בתוך כספת , אלא גלויה לכולנו , ורק צריך לחפש. עידן המדיה בה אנו חיים מאפשרת לנו להשיג מידע רב בלחיצת כפתור, ובכל זאת הרוב מעדיפים לנסות ולטעות.

אני רואה לא פעם רכישות מאסיביות חסרות הבחנה מצד הסוחרים מתוך תחושה שכל מה שנבחר לקנות, יעלה מהר ובעוצמה רבה .

קריטי לקחת בחשבון שלא משנה אם אנחנו משקיעים בשוק ההון, נדל"ן או עסקים פרטיים – בטווח הרחוק, המחיר של הנכס ייפגש עם השווי האמיתי שלו. ולכן, נשאלת השאלה, מהו השווי האמיתי ואיך מגיעים אליו?

אני רוצה להכיר לכם כלי שיוביל אתכם לא רחוק משוויה האמיתי של חברה, והאם כדאי לרכוש אותה עכשיו או מאוחר יותר. זה כלי שהוא יחסית פשוט, ככה שממש לא צריך תואר במתמטיקה או בכלכלה כדי להשתמש בו. וכבונוס, אותו כלי גם יעזור לכם להבין מתי למכור.

מוכנים? בואו נתחיל!

שטויות שעושים בשוק עולה

ראשית עליכם להבין שכל עסקה מושכלת שעשיתם או תעשו בעתיד , התחילה בסקר שוק, למשל, כשרוכשים דירה או רכב. אם חבר אמר לכם שקנה נכס במחיר מסוים, ולדעתו המחירים ימשיכו לעלות גם בעתיד. האם זה השפיע עליכם לרכוש מיד את הנכס? רובכם תענו שלא! אתם תתחילו להתעניין ולבצע סקרי שוק, תפנו לבעלי מקצוע, ותגבשו החלטה מושכלת לאור האלטרנטיבות שהציעו לכם ,ביחס לסיכונים הצפויים לקרות בעתיד. ככל שהסיכונים יהיו גבוהים יותר כך גם תדרשו לקבל תמורה גבוהה יותר עבור העסקה.

הכלי הזה נקרא מבחן האלטרנטיבה

אם היו מציעים לכם להשקיע בפיקדון בבנק תמורת 4% ריבית שנתית או להשקיע במדד מניות ת"א 125 תמורת החזר של 5% תשואה שנתית, האם הייתם קופצים בהמוניכם על מניות ת"א 125 ? או, שהייתם מסתפקים בפיקדון בבנק?

לשאלה זו כנראה שיהיה לכם קל לענות. התשובה היא כמובן כן, גם אני הייתי מעדיף פיקדון בבנק.

במקרים כאלו, הראש עובד רציונאלי. חישוב מהיר ותוצאה ברורה. יכולתי כמובן לסבך יותר את העניינים ואז היינו חלוקים בתשובות שלנו. אז בואו נשאיר את זה פשוט.
לפני שנמשיך בהסבר, נכיר את המונח מכפיל רווח .

מכפיל הרווח הוא למעשה השווי המצרפי של החברות הנמצאות במדד מחולק לסך הרווחים של אותן חברות.

המכפיל נותן לנו אינדיקציה תוך כמה שנים נחזיר הביתה את הקרן שהשקענו, או במילים אחרות כמה שנים ייקח לנו להכפיל את ההשקעה שלנו.

ניקח לדוגמא את מדד ת"א 125 – אם מכפיל הרווח שלו הוא 20, זה אומר שבעוד 20 שנה נכפיל את הכסף שהשקענו.

ואם ברצונכם לדעת מה התשואה השנתית החבויה במכפיל שציינו, עלינו לחשב איזו תשואה שנתית עלינו להשיג במשך 20 שנים כדי להגיע ל 100% . 100%/20 שזה 5% תשואה שנתית.

לצורך הדוגמה, ניקח 5% תשואה שנתית, נוסיף תשואת דיבידנד של 2% בשנה ונקבל תשואה שנתית ממוצעת של כ 7% (ניתן להוסיף גם קצב צמיחה שנתית של המדד). אחלה תשואה, נכון?

אז זהו שלא במדויק.

בואו נבדוק מה האלטרנטיבות מול אותו מדד , קודם כל נשווה מול נכס חסר סיכון, כמו אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים. אם נלך אחורה בזמן לסוף שנות ה 90, אג"ח ממשלתי ל-10 שנים נתן תשואה דו ספרתית גבוהה של סביב ה 10% לשנה – יותר גבוה ממדד ת"א 125 (לפי הדוגמא).

במקרה כזה אני מניח שהייתם רוכשים אג"ח ממשלתי ומוכרים את המניות שלכם. אם נסתכל על מימד הזמן, אז באג"ח הממשלתי הייתם מגיעים ל 100% על ההשקעה תוך 10 שנים. ובשוק המניות הייתם מגיעים לאותה התשואה בעוד כ 14 שנים.

אבל, אם התשואה של אג"ח ממשלתי הייתה 2% , אני מניח שהייתם נוהרים לשוק המניות . בממד הזמן, באג"ח ממשלתי הייתם מגיעים ל 100% תשואה תוך 50 שנים ובשוק המניות תוך 14 שנים.

שווי של חברה הוא נושא מאוד מורכב. ניתן לראות שונות רבה בין אנליסטים בבתי השקעות שונים לאותה חברה. אני אומר כזה דבר: בואו נחשב הערכת שווי שמרנית והערכת שווי אופטימית. כל מה שמעל להערכה האופטימית ומתחת להערכה השמרנית יהוו מבחינתינו כשל בתמחור החברה ויהוו מחירי קניה או מכירה.

את כל מה שבטווח אפשר להשאיר לשיקול דעת של האנליסטים . אנחנו תמיד נחפש את שולי הביטחון הרחבים לרכישת החברה המצוינת שמצאנו.

אפשר לראות ששוק ההון עובד מדהים במבחן הזמן , ותמיד ישאף לחזור לשווי ההוגן שלו, שהוא לדעתי ברמת הפשט (ללא חישובים כלכליים) מבחן האלטרנטיבות. אף אחד לא רוצה לעשות עסקה רעה לטווח הארוך. אף אחד לא רוצה לקבל תשואה זהה לשני אפיקי השקעה בעלי רמות סיכון שונות.

בואו נראה איך שוק ההון התנהג במהלך 2 עשורים בכלל האצבע שהעברתי לכם במאמר זה:

שטויות שעושים בשוק עולה

מדהים ברגע שתשואת המדד שווה או גבוהה במעט מאג"ח חסר סיכון , היו אירועים שליליים בשוק ההון….
אשאיר לכם קצת חומר למחשבה …..